טוב יותר בשבילך

ללא נזקי אקלים.

ללא עלים מיובשים, פגומים או אכולים.

הירקות שלנו מחזיקים במקרר זמן רב יותר, משום שהם מראש נקיים יותר.

ללא בוץ, עפר ואבק.

ללא חרקים ומזיקים.

ירקות שאפשר לאכול ישר מהאריזה. 

ירקות נקיים יותר, עם פחות ריסוסים וללא שאריות חומרי הדברה.

עומדים בכל דרישות התקן הישראלי לשאריות חומרי הדברה.

טוב יותר לסביבה

בהידרופוניקה חוסכים בין 75-90% מהמים בהשוואה לגידולים הגדלים באדמה.

הסיבות העיקריות לבזבוז מים בגידול מסורתי באדמה הן בעיקר איוד מים לאוויר במזג אויר חם, וחלחול המים לעומק הקרקע, שם הצמחים אינם מגיעים לנצלם. שתי הסיבות האלה לאובדן מים אינן קיימות בגידול בהידרופוניקה.

בנוסף לכך, המי המשמשים לגידול הירקות אינם נשפכים. הם ממוחזרים, מסוננים ומטוהרים, ומשמשים שוב לגידול הירקות. 

 

הידרופוניקה מאפשרת לגדל בחממה בעלת שטח מצומצם כמות תוצרת שהיתה נדרשת לה כמות קרקע גדולה הרבה יותר בחקלאות מסורתית. כך ניתן לנצל טוב יותר את כמות הקרקע המוגבלת בארצנו.

אם יותר גידולים המתאימים להידרופוניקה היו מועברים מחקלאות מסורתית לחממות הידרופוניות, אזי בקרקע שהתפנתה היה ניתן לגדל יותר יבולים שאינם מתאימים לגידול בהידרופוניקה (למשל דגנים וירקות שורש). בסיכום, כל כמות היבולים תעלה, מה  

 

בהידרופוניקה הירקות מקבלים את כמות המזון והמינרלים שהם צריכים בצורה מדויקת ומבוקרת. כך נמנעת פגיעה בקרקעות, במי התהום ובמאזן החיים האקולוגי באדמה.

בחקלאות המסורתית קביעת כמות הדישון היא אתגר, משום שחלק מהמינרלים וחומרי המזון הדרושים לצמח מגיעים מן האדמה, ועל החקלאי להשלים לצמח רק את מה שחסר לו. בגלל שכמות חומרי המזון והמינרלים באדמה מושפעת מגורמים רבים ואינה ניתנת לקביעה בקלות, החקלאי המסורתי נע תדיר בין דישון מועט מדי לבין דישון יתר.

דישון מועט מדי אינו גורם נזק סביבתי. תוצאתו היא יבולים מועטים וגדילת ירקות קטנים ויפים פחות.

החשש העיקרי בחקלאות מסורתית הוא מפני דישון יתר, שיש לו השלכות סביבתיות כבדות: עודפי הדשנים מצטברים בקרקע ומביאים להמלחתה; הדשנים מחלחלים אל מי התהום ופוגעים באיכותם; הם מפרים את איזון החיים בקרקע ובמקורות מים סמוכים; ולאורך זמן גם נגרמת פגיעה בגידולים שנשתלים מאוחר יותר, בשל הירידה באיכות הקרקע ואיכות מי התהום.